Meguilah
Daf 30b
משנה: אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה 30b וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן׃
Traduction
Pour moins de dix personnes arrivant en retard à l’office de la synagogue, on ne reprendra pas la section de bénédiction servant de préambule au shema, on ne se rendra pas à l’estrade pour officier en public (mais isolément); les prêtres n’étendront pas à nouveau les mains pour la bénédiction sacerdotale, on ne relira pas la Loi en Public, ni la haftarah tirée des Prophètes; à moins de dix on ne fera pas la cérémonie de s’asseoir et de se lever pendant le transport d’un défunt, on ne dira pas la bénédiction des affligés, ni celle des fiancés; on n’adressera pas l’avis de dire en commun la prière du repas par le nom divin; pour l’échange des terres, il faudra sur dix personnes au moins un prêtre, ainsi qu’à l’égard d’un homme à racheter (s’il s’était consacré).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין פורסין על שמע. עשרה שבאו לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור ק''ש והן התפללו כל אחד בפני עצמו עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני ק''ש כך היו נוהגין פורסין לשון פרוסה כלומר חצי דבר שמשתי ברכות שלפני ק''ש אומר ברכה אחת:
ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור וי''מ דקאי נמי אבני אדם שפורסין על שמע דלאחר שסיימו ברכה ראשונה של ק''ש מתחיל לתפלה מעומד לפי שיש בה קדושה וקמ''ל דתפלה התחלה בפני עצמה היא דלא תימא אינה עכשיו אלא גמר וא''צ עשרה וכן משמע הכא בגמרא:
ואין נושאים את כפיהם. לברך ברכת כהנים:
ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. בצבור בפחות מעשרה דכל הני דברים שבקדושה הן וילפינן מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דכל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה דכתיב הכא בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת וגמרינן תוך תוך מה להלן עשרה שאין עדה פחותה מעשרה אף כאן עשרה:
ואין עושין מעמד ומושב. כשנושאין את המת לקברו היו יושבין שבע פעמים לכבוד המת ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמדו שבו יקרים שבו ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא למימר הכי:
ואין אומרים ברכת אבלים וכו'. היא נקראת ברכת רחבה שהיו אומרים ברכה כנגד האבלים וכנגד המנחמים כדאיתא בפ''ק דכתובות ותנחומי חבלים שעומדים בשירה כשחוזרים מן הקבר ומנחמין את האבלים ואין שורה פחות מעשרה:
וחתנים. ברכת חתנים שבע ברכות שאומרים לחתן:
ואין מזמנין על המזון בשם. כיון דבעו למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:
ובקרקעות תשעה וכהן. בקרקעות של הקדש הבא לפדותן צריך שיהו עשרה ואחד מהן כהן דעשרה כהנים כתיבי בפרשת הקדש שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וקרא דולכהן תהיה אחוזתו לאו במניינא הוא דלאו בשומא כתיב. ואמרינן חד לגופיה וחד למעוטי לישראל ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות ט' ישראלים ואחד מהן כהן:
ואדם כיוצא בהן. אבל אם אמר דמי עלי שמן אותו כעבד העשוי למכור והיינו עבד עברי ומנינו לעבד דאיתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה דאע''ג דהאי קרא בעבד כנעני הוא דכתיב מ''מ שם עבד איתקש לקרקעות וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן הכי נמי באדם:
הלכה: מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְלֵיי דָא מִילָּה תַנִּינָן. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. לָכֵן צְרִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. וְעַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְעוֹזְבֵי י֨י יִכְלֽוּ׃
Traduction
Puisqu’il a été enseigné qu’à moins de dix personnes on ne reprend pas le préambule du shema, à quoi bon ajouter qu’en ce cas l’on ne se rendra pas non plus à l’estrade? Il a fallu le dire pour le cas analogue à celui de cet enseignement: On ne dira pas le préambule du shema à moins de dix hommes; et si après avoir commencé avec un tel nombre, les assistants ont quitté en partie, on achèvera comme auparavant; on ne passera pas à l’estrade pour officier à moins de dix, et si l’on a commencé en étant dix, dont quelques-uns sont ensuite partis, on achèvera comme auparavant; la bénédiction sacerdotale ne sera pas prononcée à moins de dix, et si après avoir commencé avec ce nombre, quelques-uns d’entr’eux sont partis, on achèvera de même; on ne fera pas la lecture officielle de la Loi à moins de dix, et si après avoir commencé en étant dix, quelques-uns sont partis, on achèvera de même; on ne lira pas de section tirée des prophètes. à moins de dix, et si après avoir commencé avec ce nombre, quelques-uns partent, on achèvera comme auparavant. De tous ceux qui quittent au milieu de l’office, il est dit (Is 1, 28): Ceux; qui abandonnent Dieu périront. –
Pnei Moshe non traduit
גמ' מכיון דתנינן אין פורסין את שרוע פחות מעשרה וליידא מילה. ולאיזה דבר צריך עוד למיתני אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה הרי אלו שפורסין את שמע הן עוברין לפני התיבה להתפלל ולומר קדושה והרי הן עשרה:
לכן צריכה. לכך צריך עוד למיתני לזה כהדא דתני וכו' ואם התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן אעפ''י כן גומר הוא וכן אין עוברין וכו' ומהו דתימא ה''א דה''נ כהתחלה דמיא במה שפרסו את השמע בעשרה ואעפ''י שהלכו מקצתן מהן עובר לפני התיבה דכגמר דמי קמ''ל דהא דעוברין הן לפני תיבה התחלה הויא וצריך עשרה:
אֶין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. עִמְדוּ יְקָרִים. שְׁבוּ יְקָרִים. שִׁבְעָה פְעָמִים.
Traduction
''On ne fera pas la cérémonie funèbre de se lever et de s’asseoir'', ( à moins de dix), à laquelle on prie les plus importants de l’assistance tantôt de se lever, tantôt de s’asseoir, et ce 7 fois.
Pnei Moshe non traduit
אין עושין מעמד ומושב וכו'. כדפרישית במתני':
אֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים. תַּנֵּי. אוֹמְרִים בִּרְכַת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מַפְקִין כַּלָּתָה כָל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵלִים כָּל שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מֵיתָא כָל שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ אַף כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ. מַה כָאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.
Traduction
''On ne dira pas la bénédiction des affligés (à moins de dix), ni celle des fiancés''; cette dernière se dit aux 7 premiers jours du mariage (163)Cf. J., (Ketubot 1, 1) ( 25a).. R. Jérémie supposait par là que tous les 7 jours on conduisait la fiancée sous le dais. —Non, lui dit R. Yossa, car R. Hiya dit d’une façon analogue de réciter la prière des affliges tous les 7 jours de deuil, sans que l’on procède à l’inhumation tous les 7 jours. En quoi donc consiste cette récitation suivie? Comme pour les fiancés c’est un acte de réjouissance (à réciter après le repas), de même pour les affliges ce sera un acte de consolation; pour les uns et les autres, ce sera un sujet de mention pendant les prières.
Pnei Moshe non traduit
תני וכו' ר' ירמיה. הוה סבר מימר דהא דתני כל שבעה היינו שמוציאין להכלה להחופה כל שבעה ואומרים ברכת חתנים א''ל ר' יוסה וכו' וכי אית לך למימר שמוצאין את המת כל שבעה בתמיה:
מאי כדון. ואלא מאי כל שבעה דקתני מה כאן משמח עמו כל שבעה ומזכירין ברכת חתנים בשעת סעודה שהיא שעת שמחה אף כאן מנחם עמו ומזכירין מעין ברכת אבלים בשעת תנחומין כל שבעה. וגרסינן להא לקמן בפ''ק דכתובות בהלכה א':
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. [וְאִית תַּנּוֹיֵי תַנֵּי. אֲבֵילִים עוֹלִים מִן הַמִּנְייָן.] אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי אוֹתוֹ הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי מֵת אַחֵר. וְהָא תַנֵּי. יוֹצֵא לְהִתְנַחֵם אֲבָל לֹא לְנַחֵם.
Traduction
Selon les uns, les affligés ne sont pas compris dans le nombre de dix hommes exigible pour l’office; selon d’autres, ils peuvent faire partie de ce nombre. R. Abouna explique ces 2 avis (il dit qu’ils ne sont pas opposés entre eux): selon les premiers, il s’agit de ceux qui déplorent un décès dont l’assistance les console; selon d’autres, il s’agit d’affligés par suite d’un autre décès. Contre cette explication, on peut citer l’enseignement qui dit (164)B., Moed Qatan 21b.: l’affligé sort parfois pour recevoir des consolations, non pour en donner (il ne peut donc pas être adjoint une réunion disant la prière pour d’autres affligés).
Pnei Moshe non traduit
מאן דאמר אין אבלים עולין מן המנין. עשרה באבילי אותו המת שהן המתנחמים ואומרים להן ברכת אבלים צריך עשרה לבד מהם ומ''ד עולין מן המנין באבילי מת אחר והן בתוך שבעה מצטרפין הן למנין עשרה ולא פליגי הני ברייתות ומדחי לה הש''ס והא תני יוצא האבל מביתו בתוך שבעה כדי להתנחם וכגון לברכת רחבה ולקבל תנחומים אבל אינו יוצא כדי לנחם אחרים וא''כ לא משכחת לה באבילי מת אחר וע''כ דפליגי:
Meguilah
Daf 31a
משנה: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְלֹא יִקְרָא לַמְתוּרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. אִם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת קוֹרִין אֶחָד אֶחָד. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן׃
Traduction
Celui qui fait la lecture officielle de la loi ne devra pas lire moins de 3 versets et ne pas lire à l’interprète plus d’un verset à la fois; mais de la section des prophètes on peut lire jusqu’à 3 versets (c’est moins grave si l’interprète commet une erreur de mémoire). Si 3 versets qui se suivent forment 3 chapitres distincts, on les lira séparément. On peut sauter d’un passage l’autre en lisant dans les Prophètes. non en lisant dans la Loi; toutefois, l’interruption ne sera pas plus longue que l’interprète n’a mis de temps à traduire (sans faire attendre le public pour reprendre la lecture).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים. כנגד תורה ונביאים וכתובים:
ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד. שלא יטעה המתורגמן שהוא מתרגם בעל פה:
ובנביא. יכול לקרות למתורגמן שלשה פסוקים אם רוצה דלא איכפת לן אם יטעה דלא נפקא הוראה מינייהו:
ואם היו שלשתן שלשה פרשיות. כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם וגו'. כי אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה וגו' ועתה מה לי פה נאום ה' וגו'. אלו שלשה פסוקים רצופים זה אחר זה היה בספרים שלהם נחלקין לשלש פרשיות וקורין אחד אחד להיכרא:
מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין:
ואין מדלגין בתורה. בשני עניינים שהשומע להדולג ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע אבל בענין אחד מדלגין כמו שהיה הכ''ג קורא ביה''כ באחרי מות ומדלג וקורא אך בעשור:
ועד כמה הוא מדלג. בתורה בענין אחד ובנביא אפי' בשני עניינים:
עד כדי שלא יפסוק התורגמן. לא ישהה יותר אלא בכדי שישלים המתורגמן לתרגם מה שהוא צריך לתרגם שאין כבוד לצבור לעמוד שם בשתיקה. היה קורא בתורה ונשתתק וכו'. גרסינן להא בפ''ה דברכות בהלכה ג':
תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. אֵין קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ אֶלָּא בַעֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמָר לְהַלָּן עַד מָתַ֗י לָעֵֽדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את. מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמָר לְהַלָּן וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבּוֹר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים. מַה תּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. אם מִתּוֹךְ 31a אַתְּ לָמֵד. סַגִּין אִינּוּן. [אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.].
Traduction
Samuel a aussi enseigné (165)J., (Sanhedrin 1, 2).: la sanctification (proclamation de la Néoménie ne se fait qu’en réunion de dix hommes.– (166)Suit un passage traduit (Berakhot 7, 3)..
Pnei Moshe non traduit
תני שמואל אין קידוש החדש אלא בעשר'. בפ''ק דסנהדרין בהלכה ב' גריס להא על המתני' דהתם דקתני עיבור החודש בשלשה וקאמר הש''ס שם לית כאן עיבור החודש אלא קידוש החודש דבעבור החודש לא אמרו כלום שממילא מעובר הוא כשלא קדשוהו מאתמול ושמואל אמר דמתני' כפשטה ואין קידוש החדש אלא בעשרה כדי לפרסומי מילתא:
נאמר כאן עדה וכו'. גריס להא בפ''ז דברכות בהלכה ג' ועיקרא דמילתא בפ''ק דסנהדרין בהלכה ד' על המתני' מנין לסנהדרי קטנה שהיא של כ''ג וכו' וקאמר נאמר כאן עדה ושפטו העדה וגו' ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת וכו':
אמר ר' סימון נאמר כאן תוך וכו'. זו כדקאמר בברכות שם מנין שאין מזכירין את השם אלא בעשרה נאמר כאן ונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמר להלן וכו' בתוך הבאים וכו':
אם מתוך את למד סגין אינון. דכתיבי תוך הבדלו מתוך העדה ועוד כתיב והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח והרבה מעשרה היו וא''כ אין ללמוד מג''ש דתוך תוך אלא בני ישראל מבני ישראל דהתם גמרינן:
וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹהֲנִים הָאָמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. וְיִהְיוּ כוּלָּם כֹּהֲנִים. רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי לְמָעֵט. וְיִהְיוּ כוּלָּן יִשְׂרָאֵל. אֵין הַפָּרָשָׁה יוֹצְאָה בְלֹא כֹהֵן. עַד כְּדוֹן. בַּמַּקְדִּישׁ גּוּפָהּ שֶׁלְשָׂדֶה. אָמַר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עֲרָכִים הַמִּיטַּלְטְלִין בִּשְׁלשָׁה. וְיֵשׁ עֲרָכִים שֶׁאֵינָן מִיטַּלְטְלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. וּבָא לְסַדֵּר מִן הַקַּרְקַע. שָׁמִין לוֹ בָעֲשָׂרָה. מִן הַמִּיטַּלְטְלִין. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. אֵינוֹ כָאוֹמֵר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה מְנָה לַהֶקְדֵּשׁ. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. לִכְיַעֲשִׁיר. נִידוֹן בְּהֶשֶׂג יָד.
Traduction
Pour l’échange des terres, dit la Mishna, il faut 9 simples israélites et un cohen.'' C’est conforme à dix fois le mot cohen exprimé au chapitre des estimations (Lv 27). —Mais alors ne devrait-on pas exiger que toute cette assistance se compose de dix prêtres? —Comme il y a une extension à la suite d’une autre (résultant de ces déductions bibliques), cela équivaut à une exclusion (pour dire que tous n’ont pas besoin d’être cohen). —Mais alors on devrait admettre que tous peuvent être simples israélites? Il ne saurait y avoir de destination spéciale (ou consécration) qu’en présence d’un cohen. Jusque là on sait quelle est la règle si le sol même du champ a été consacré; mais qu’en est-il si l’on a consacré sa valeur? —On peut répondre à ceci par l’enseignement suivant: les estimations mobilières devront être réglées par devant 3 individus. Or, qu’entend-on par estimations non mobilières? On veut dire, selon R. Jacob b. Aha ou R. Simon b. Aba au nom de R. Hanina, que lorsqu’on a déclaré destiner au culte le montant de sa propre valeur et qu’à défaut d’espèces le trésorier se fait payer par des terrains, la décision sera prise devant dix personnes; s’il se fait payer en objets mobiliers, il suffit de la présence de 3 personnes. Donc, en s’engageant à payer le montant de sa valeur, c’est un équivalent à la promesse de verser la valeur de son champ; c’est seulement s’il a fait vœu de donner cent talents au trésor sacré qu’il suffit (à l’instar du bien mobilier) de la présence de 3 hommes; pour le règlement on sursoira jusqu’à ce que cet homme devienne assez riche, et en attendant, on lui fera payer selon ses moyens.
Pnei Moshe non traduit
ויהיו כולם כהנים. ומשני ריבוי אחר ריבוי דכהן למעט מכהן ופריך וא''כ יהיו כולם ישראלים:
אין הפרשה יוצאה בלא כהן. דמיהת כהן הראשון האמור בפרשה לגופיה הוא דאתא דצריך חד כהן:
עד כדון במקדיש גופה של שדה. הא דתנינן בקרקעות תשעה וכהן עד כאן לא מיירי אלא במקדיש גופה של שדה לבדק הבית שבזה שמעינן שצריך להעריך אותה תשעה וכהן אבל אם אמר דמי שדי עלי מהו אם הויא כערכין המיטלטלין שהרי דמים הקדיש או כהקדש קרקע:
נישמעינה. לזה מן הדא מתני' דתנינן בפ''ק דסנהדרין בהלכה ב' ההקדשות בשלשה הערכין המטלטלין בשלשה ומעיקרא מפרש להמתני' דמדקתני ערכין המטלטלין משמע שיש ערכין שאינן מטלטלין וקשיא וכי יש ערכין שאינן מטלטלין כלומר ומאי נינהו הני אי קרקעות הא תני להו בהדיא נמי התם ובקרקעות תשעה וכהן והכי ה''ל למיתני ערכין של מטלטלין ומאי האי דקאמר המטלטלין:
ר' יעקב וכו'. מפרש לה דה''ק האומר הרי ערכי עלי ובא הגזבר לסדרו ממה לגבות ממנו הדין הוא כך אם גובה מן הקרקע שמין לו בעשרה ואם מן המטלטלין שמין לו בשלשה:
האומר הרי ערכי עלי וכו'. כלומר ומעתה נפשטה הבעיא שהרי האומר ערכי עלי וכי אינו כאומר דמי שדי עלי דמאי שנא זה מזה דכשאומר דמי ערך שדי עלי הוי כאומר ערכי עלי וא''כ הדין שוה בשניהם שאם בא הגזבר לגבות מן המטלטלין בשלשה ומן הקרקעות בי':
אבל אם אמר הרי עלי וכו'. כלומר ודוקא באומר דמי שדי עלי אבל האומר הרי עלי מנה להקדש ה''ז מטלטלין ושמין לו לגבות ממנו הסך שהקדיש בשלשה:
לכשיעשיר. כלומר והיינו שאם אין לו ממה לשלם ממתינין לו לכשיעשיר ועכשיו נידון הוא בהשג יד:
תַּנֵּי. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין אֵין לָהֶם אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. מָהוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. אַכְרָזָה. עוּלָּה בַר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עֲבָדִים שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ. שְׁטָרוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין שֶׁלֹּא יִיגָּנֵבוּ. רִבִּי בָּא בַר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעֲבָדִים נִיפְדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר לֵיהּ. אָדָם דְּהָכָא בֶּן חוֹרִין הוּא. חִינְנָה בַר שֶׁלֶמְיָה בְּשֵׁם רַב. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּרַבָּנִן. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן פְּרָטָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן פְּרָטָא. רִבִּי. לֹא כֵן לִימַדְתָּנוּ בִשֵׁם זְקֵינֶיךָ. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ אִיגֶּרֶת בִּקּוֹרֶת. וַחֲזַר בֵּיהּ וַעֲבֲד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
On a enseigné: pour la cession des esclaves et des servantes, il n’est pas besoin d’enquête judiciaire préalables (167)J., (Ketubot 11, 6) ( 34c).. Ce dernier acte, dit R. Juda b. Pazi, consiste dans la licitation. Oula b. Ismaël justifie cet avis, en disant qu’il s’agit d’éviter la fuite des esclaves, ou le vol des contrats et d’autres objets mobiliers. R. Aba b. Cohen demanda devant R. Yossa: n’en résulte-t-il pas que le rachat des esclaves sera opéré devant 3 personnes (en cas de consécration)? -Oui, dit-il. —Mais, fut-il objecté, notre Mishna ne dit-elle pas que, pour l’échange des terres, il faut 9 personnes et un cohen, ainsi qu’à l’égard d’un homme racheter? —C’est vrai, fut-il répondu, à l’égard d’un homme libre. Hinena b. Salmieh dit au nom de Rav qu’un fait de ce genre se passa en présence de Rabbi, et il voulut agir selon l’avis des autres sages. —Maître, lui dit R. Eleazar b. Perata petit fils d’un rabbi du même nom, ne nous as-tu pas enseigné au nom de ton grand-père (R. Simon b. Gamliel) que l’avis public est exigible en cas d’une telle vente; il renonça donc à son premier plan, et il adopta l’avis de R. Simon b. Gamliel.
Pnei Moshe non traduit
תני העבדים והשפחות וכו' אין להם איגרת בקורת. כדמפרש ר' יודה בר פזי שאין להם אכרזה כשרוצין ב''ד למכרן אין מכריזין עליהן כדקאמר טעמא עבדים ושפחות שלא יברחו ושטרות ומטלטלין כדי שלא יגנבו מהרבים הנאספים לראותן כדי ללוקחן. וגרסינן להא פי''א דכתובות בהלכה ו':
לית הדא אמרה. וכי לאו שמע מינה מהכא שעבדים נפדין בשלשה אם הקדישן ובא לפדאן מן ההקדש אין צריך אלא שלשה כשאר מטלטלין כדי שלא לפרסם הדבר וישמעו ויברחו וא''ל אין כן הוא הדבר שהעבד נפדה בשלשה:
והא תנינן וכו' ואדם כיוצא בהן. וצריך עשרה:
א''ל אדם דהכא בן חורין הוא. אם הקדיש בן חורין מיירי אבל עבד נפדה בשלשה:
אתא עובדא קומי רבי ובעא מיעבד עובדא כרבנן. התם בכתובות קאי ואיידי דהאי דלעיל מייתי לה הכא כדרך הש''ס הזה. דאמרינן התם במתני' שום הדיינין שפחתו או הותירו שתות מכרן בטל וכשלא עשו אגרת בקורות:
לא כך לימדתנו משום זקניך. רשב''ג דפליג על רבנן התם וקאמר דלרבנן דוקא אלא א''כ עשו איגרת בקורת דאז מכרן קיים אבל לדידיה לעולם מכרן קיים דא''כ מה כח ב''ד יפה וחזר ביה רבי ועבד עובדא כרבן שמעון בן גמליאל זקינו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source